שלחו מייל
efrat@efrat.org.il
התקשרו
02-5454500

חזרה לרשימת הכתבות

כנגד כל התחזיות

 

 

"ההריון השני שלי התחיל בעשרה שבועות מאושרים" - מספרת חופית, אם צעירה - "לפתע פתאם, בלי התראה מוקדמת, פרצו לי כאבי תופת. לא הבנתי למה הילד שבבטני כואב כל כך. כשהכאבים התגברו, הופנתי לבית החולים. הרופאים מיהרו לערוך לי בדיקות וצילומים רבים, טיפולים מורכבים והמון המון תרופות. לבסוף, גילו שאני סובלת מדלקת ראות במצב מתקדם.

בשלב מסויים, כשהראות נסתמו כמעט לגמרי, כשאני בקושי מסוגלת לנשום, ערכו לי שאיבה חזקה של נוזלים מן הראות, ומאוחר יותר גם ערכו לי ניתוח בהרדמה מלאה.


עברתי את התקופה הלא קלה הזו בגבורה. הקושי הגדול לא היה הכאבים או הסבל, אלא הפחד הגדול פן יקרה משהו לילדי. הרופאים, מצידם, לא הקלו עלי. הם רמזו לי שוב ושוב שיתכן ויקרה "משהו רע" לעובר. לכן, המליצו לי לבצע הפלה.

 

 

כמובן שלא הסכמתי אפילו לשמוע על כך, אבל הרופאים התעקשו. אחד הבכירים במחלקה אמר: "גברת חופית, את עברת טיפולים מאד מורכבים, שמהווים סיכון קשה לעובר הקטן. לכן, אנחנו ממליצים על הפלה דחופה."

כמובן שלא הסכמתי לכך. הפלה ללא צורך אמיתי בעיני היא המתה אכזרית של עוברים חיים, חפים מפשע. ולכן נשארתי איתנה בדעתי להמשיך את ההריון, למרות הסיכונים.

אבל הרופאים לא ויתרו. בכל פעם שהתקיים בחדרי ביקור רופאים, הוא היה מסתיים בהמלצות חמות של הצוות הרפואי לערוך הפלה. כשהתמדתי בסירובי, הודיע לי אחד הרופאים בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים כי "תשעים ותשע אחוז שהתינוק שייולד לך ייצא ילד עם מומים קשים, או ילד משותק."

נשמתי כמעט ופרחה. הייתי מותשת מאד בגלל הטיפולים ועייפה נפשית וגופנית. בעלי הציעה לי להתייעץ עם ד"ר שוסהיים – יו"ר אגודת "אפרת" על מנת להבין האם באמת יש לנו ממה לחשוש. לאחר שיחתי עמו הרגשתי כמו אישה שנולדה מחדש, הוא עודד אותי הן ביעוצו הרפואי ובעיקר בעידודו הנפשי. לאחר שיחתי עימו הרגשתי שדוקא מתוך הריון הקשה יבוא לי ילד מיוחד. ואכן לפני ארבעה חודשים נולדה בתי המקסימה, ילדה בריאה ושלמה.