הביטוי 'השקעה נצחית' מלווה את מרבית המודעות שמפרסמת אגודת "אפרת". הביטוי הזה מקבל משמעות ממשית במקרה שהיה: "כשהייתי מנהלו הרפואי של בית האבות 'נוה שמחה' תהיתי מאד לגבי אחת הדיירות שהיתה אחת מהמטופלות שלי, מספר ד"ר שוסהיים. "בכל פעם שבנה ונכדיה היו באים לבקר אותה, היא היתה פורצת בבכי תמרורים. ואני כמעט מידי יום הייתי שואל אותה "גברתי, מדוע את בוכה?, בנך כל כך מסור אלייך, הוא בא לבקר אותך בלווית ילדיו – נכדייך, ואת במקום לשמוח בוכה?"
באחד הימים נשברה הדיירת וסיפרה כי בעבר בפולין, טרום פרוץ מלחמת העולם השנייה, הייתה נשואה באושר לעורך דין מצליח. באחד הימים גילתה שהיא בהריון רביעי. ההריון היה 'לא רצוי' מבחינתה והיא החליטה להפסיקו. בהחלטה נחושה זאת הגיעה אל שולחן הניתוחים, אלא שאז שאל אותה הרופא הגוי, "מדוע את מפסיקה את ההריון, האם יש לך ילדים נוספים"? "כן", ענתה האשה "יש לי שלשה ילדים – בנים".
"ואולי הפעם זו בת? את בטוחה שכדאי לך להפסיק את ההריון?", שאל הרופא.
"אולי בעצם אתה צודק", אמרה האשה וחרצה בין רגע את גורל העובר לחיים.לימים נולד בן רביעי ולא בת. "בעניין זה לא צדק הרופא. ממשיך ד"ר שוסהיים, אבל בהחלט האיר את הסוגייה באור אחר, שכן בעלה של אותה דיירת נהרג במלחמה, שני ילדיה נהרגו בשואה ובן נוסף נפל בהגנה על לטרון. רק הבן הרביעי, זה שברגע האחרון החליטה לא להפיל אותו, נותר בחיים. הבן הזה היה מגיע לבקר אותה מידי פעם והראה לה את דור המשך – נכדיה. הכל בזכות ההפלה שלא בוצעה."
"אני מכיר את בנה, עורך דין ידוע ומכובד, מסופקני אם הוא מכיר את הסיפור, אבל בי זה מעורר התרגשות בכל פעם מחדש. ממקרים כאלה אני שואב את הכח להתמסר ל"אפרת" בפעילותה למען הצלת חיים", מסיים ד"ר שוסהיים.