הסיפור הקטן והנפלא שלי

20/07/09

נכנסתי להריון מחבר שהיה לי כשנתיים.

כשנודע לו על ההריון הוא נסוג אחורה. לא הבין, ניסה לדבר אליי – כמה הוא לא רוצה בהריון ובעיקר כעס…

הייתי בהתלבטויות … מצד אחד חשבתי שעדיף תינוק מנישואים או מקשר בריא.

מה יהיה עם המצב הכלכלי שלי? איך אצליח להתמודד עם תינוק לבד? מי יעזור לי ברמה הנפשית?!

אבל גם חשבתי על הגיל בו אני נמצאת. הייתי בקונפליקטים כל הזמן. מה לעשות?! בעזרת חברה טובה פניתי אליכם…

יש לציין שזה עשה לי סדר במחשבות. נכון, יש לזה השלכות. אבל למה להסתכל על הכוס הריקה?! שאלתי את עצמי.

תשעה חודשים היא הייתה בבטן שלי.

היו רגעים של הקאות ובחילות.

אבל בעיקר הנאות גדולות.

השמעתי לה מוזיקה כל ערב, דיברתי איתה כל לילה.

אבא שלה היה איתי בכל הבדיקות.

והענקנו לה אהבה ללא סוף.

כעבור כמה חודשים מיקה הגיעה לעולם עם המון תקוות …

היום מיקה כבר בת 8 חודשים.. כמה שהיא גדלה.. כל כך כייף.

אז נכון, אני עדיין לבד בזוגיות.. וקצת קשה לי ביום יום.

אבל עם המון עזרה מהמשפחה האוהבת.

פשוט כולי הערכה. היום אני מבינה מה זה להיות אמא.

אהבה ללא תנאים.

אני מודה לכם:
על שלבכם היה פתוח
וידכם הייתה מושטת לעזרה,
בתבונה ורגישות
באחריות ובנחישות,
על שהייתם שם כשהיה צריך,
אין לי מילים להעריך,
רק מילה אחת קטנה ויחידה,

תודה.

מכל הלב:

תמר מתל אביב